<h1>ערכי תנאים ואמוראים לרבינו יהודה ב"ר קלונימוס משפירא רבו של הרוקח — ערך רבי ישמעאל בן אלישע</h1>
<h2>דף קד.</h2>
גרסינן בראש השנה [כ"ה ע"ב], ראוהו שלשה והן בבית דין יעמדו שנים ויושיבו מחביריהם אצל היחיד ויאמרו מקודש שאין היחיד נאמן על ידי עצמו. דסלקא דעתך הואיל ותניא דיני ממונות בשלשה ואם היה מומחה לרבים דן אפילו ביחיד, הכא סלקא דעתין ניקדשיה ביחיד, דהא משפט כתיב ביה כדאיתא התם, קמ"ל. ופריך ואימא [הכי] נמי. ופרקינן אין לך מומחה [לרבים בישראל יותר ממשה רבינו וקאמר ליה רחמנא עד דאיכא אהרן בהדך]. ופירש רבינו הלוי דאין ללמוד מכאן שיהא קידוש החודש בשנים. דלא אתא לאשמועינן אלא דיחיד מומחה אינו מקדש. ומשה ואהרן דכשרים, משום דהתם (איכא) [ליכא] למיחש לבית דין שקול, דהא על פי הדיבור קידשו אז. הילכך לדורות אי אפשר אלא בשלשה. אלמא אי לאו גזירת הכתוב יחיד מומחה יקדש החדש דילפינן מדיני ממונות. ומנלן דבדיני ממונות מדאורייתא, אי מדרב אחא בריה דרב איקא אפילו אינו מומחה. ומ"מ קידוש החדש אשכחן תלתא לעיכובא. חליצה נמי אשכחן שם תלתא כדמפרש בשמעתא גופה [יבמות ק"א ע"א] מאי טעמא לא הוי עיכובא (ו)עד דאיכא תלתא, כיון דחליצה בכלל ריבים ממילא תלתא בעינן. או יחיד מומחה. השתא דמפרש בה תלתא מאי טעמייהו דמאן דמכשיר ביחיד.
בירושלמי בתחילת [פרק] מצות חליצה [יבמות פי"ב ה"א], אית [תניי] תני גבי חליצה בגרים כשירה. ואית תנייא תני חליצה בגרים פסולה. למאן דאמר כשירה, כמאן דאמר בישראל לרבות את הגרים. ולמ"ד פסולה כמ"ד בישראל פרט לגרים. אית תניי תני חליצה בשנים כשירה אית תניי תני פסולה. מאן דאמר כשירה כמ"ד חליצה בגרים כשירה. ומ"ד פסולה כמ"ד חליצה בגרים פסולה. ואפילו למ"ד חליצה בגרים כשירה מודה בשנים שהיא פסולה. שהרי דיני ממונות כשירה בגרים ופסולה בשנים. אית תניי תני חליצה בלילה פסולה ואית תניי תני כשירה. דמאן דתני חליצה בלילה כשירה כמ"ד חליצה בגרים כשירה. ומ"ד פסולה כמ"ד חליצה בגרים פסולה. ואפילו כמ"ד בגרים כשירה מודה הוא בלילה שהיא פסולה שהרי דיני ממונות כשירה בגרים ופסולין בלילה. אית תניי תני והוא שיהיו הדיינים יודעין לקרות ואית תניי תני אפילו אין יודעין לקרות. והוא שיודעין לקרות עד שלא סמכוה למקרא. מ"ד אע"פ שאינו יודע לקרות משסמכוה למקרא "וענתה ואמרה". אין ענייה אלא על פי אחר. א"ר יוסי ובלבד מפי הדיין ולא עבדין כן. גימגום [—וצ"ע].
